לשירה המזמורית , שרוכזה ברובה בספר תהלים , יש כמה קווי היכר הן בתחום הסגנון והן בתחום הנושאים והמוטיבים . ראשית זוהי שירה , ומכאן שימושה המרובה במטאפורות . שנית , זוהי פנייה של האדם אל בוראו , שלא כבנבואה , המביאה את דבר האל אל האדם . נושאי השירה המזמורית נוגעים לתחום הפרט והציבור כאחד , על כן הם משקפים מכלול רחב של בעיות יום יום של המאמין הבודד ושל קהל המאמינים - עם , עדה , שבט . יש בה קינות של יחיד ושל הציבור , שירי תודה לאל של יחיד ושל הציבור ואף תלונות והגיגים תיאולוגיים המנוסחים בלשון יחיד או בלשון רבים * . מחוץ לספר תהלים יש במקרא מזמורים גם בספרים אחרים : שמואל , איוב , דברי הימים , ובספרי הנביאים משובצים מזמורים לא מעטים . כך בספר ישעיה ( למשל , פרק יב , ( יונה ( פרק ב , ( מיכה ( ז , יד-כ , ( נחום ( א , ( חבקוק ( ג . ( אולם אין נביא העושה שימוש כה מרובה בסוג המזמורי כמו ירמיהו . דבר זה מתבטא הן במציאותן של פסקאות מזמוריות ארוכות בספר והן בשיבוץ יסודות מזמוריים מצומצמים יותר בנבואות השונות . בפרק יב פסוקים א-ב , למשל , מוצגת בעיה טיפוסית לספרות המזמורית - הצלחת הרשעים . היא באה...
אל הספר