בניגוד לפרק ב , שכולו תוכחה מרה על עבודת הבעלים והצדקה של המצב הקשה בהווה עם אזהרות לעתיד - נבואה זו , שבצורתה המונחת לפנינו מסתיימת בפרק ד פסוק ד , עומדת כולה על קריאה נרגשת לשוב אל ה , ' לאחר שזנו ישראל מאחריו בעבדם לבעלים . הקריאה לשוב אל ה' מנוסחת בנעימה לירית רכה , של בעל נבגד המוכן לסלוח לכל משובותיה של אשתו , ובלבד שתשוב אליו ( קריאה כזו לא נזכרה כלל בפרק הקודם וגם אינה עולה כל צורכה בקנה אחד עם הנעימה השלטת שם . ( התיבה "לאמר , " המופיעה בראש הנבואה הזאת ( ג , א , ( אינה בנוסח תרגום השבעים , אבל כמה חוקרים משערים , שהיא שריד של נוסחת פתיחה , אולי מעין הפתיחה של הנבואה הקודמת : ) " ויהי דבר ה' אלי ) לאמר . '' הכתוב בפסוק ו : "ויאמר ה' אלי בימי יאשיהו המלך" מרמז , שהדברים שלפנינו שייכים בעיקרם לתקופת מלכות יאשיהו , וככל הנראה לזמן שקדם לרפורמה הפולחנית הגדולה - אבל בצורה שלפנינו הוסדרה נבואה זו בזמן ש"ימי יאשיהו המלך" כבר היו שייכים לעבר ( וככל הנראה , בתקופת מלכות יהויקים . ( בימי יאשיהו עצמו לא יכול הנביא להתבטא כפי שהוא פותח את פסוק ו . נראה שסידורם של הדברים שבנבואה זו לאחר י...
אל הספר