התיאורים הגיאוגראפיים בפרקים יג-יט נחלקים לשני סוגים עיקריים : רשימות ערים ותיאורי גבולות . כל תיאורי הגבולות מצטרפים למערכת אחת שלמה המחלקת את ארץ ישראל מקדש בךנע ועד צידון בין שבטי ישראל בלא להותיר שארית . במערכת זו שלובים חזון ומציאות , וכנתינתה היא לא נתקיימה מעולם במציאות . מחבר ב של ספר יהושע עיבד כנראה מקור מנהלי שהיה בידיו . יסודו של מקור זה כנראה בחלוקה מנהלית מימי דוד , והמחבר התאימו לחזונו ( ראה פירוט להלן . ( יש להניח שהמקור המנהלי חילק את התחום , המוגדר " כל ישראל" ברשימת נציבויות שלמה במלכים א ד , לעשרה חבלים : שלושה בעבר הירדן המזרחי , ארבעה בצפון הארץ , ושלושה במרכז הארץ . כמו כן הוגדרו תחומי יהודה ושמעון . תיאור התחומים הישראליים הועתק מן המסמך הקדום תוך הקפדה הן על ההיקף הט ריטוריאלי הכולל של התחום והן על חלוקתו הפנימית . יחד עם זאת רק מקצת התיאורים הועתקו בשלמותם . רובם נתקצרו , ולעתים אף הושמטו . תיאור תחום יהודה הורחב עד לים וכלל הן את שמעון והן תחומים שלא היו בפועל בידי דוד . התחומים המתוארים כללו לרוב את הנחלה הגרעינית של השבט , אשר על שמו נקרא התחום המנהלי , ו...
אל הספר