סיפורנו מהווה המשכו של הזרם הספרותי של מעשה חציית הירדן : גם כאן סיפור נסי , כיאות לכיבוש הראשון , ובו תפקיד מרכזי לארון ה' הנישא על ידי הכוהנים ( פסוק ג ואילו . ( פרקנו אף חוזר ומזכיר את גדולת יהושע ( פסוק כז ; השווה א , ה ; ג , ז ; ד , יד ? . ( סיפור קריסתן של חומות יריחו הוא מעין סיפור בבואה , שבו משתקף סיפור הבריאה במהופך : ו . במעשה הבריאה קדמו ששה ימי יצירה ליום השביעי , יום המנוחה . בכיבוש יריחו , לעומת זאת , קדמו ששה ימים , שלמעשה לא אירע בהם דבר , ליום השביעי שבו קרסו חומות העיר תחתיהן , והעיר נכבשה . . 2 ? מעשה הבריאה מתאר את יצירת הברואים כולם , ואילו בסיפור כיבושה של יריחו מעוצבת השמדה מוחלטת : " ףחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה , מנער ועד זקן ועד שור ושה ווזמור לפי חרב" ( כא ;( "והעיר שךפו באש וכל אשר בה " ( כד . 3 ? . ( מעשה הבריאה מסתיים בברכה . "וןבךך אלהים את י 1 ם השביעי ףקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר בךא אלהים לעשות " ( בראשית ב , ג . ( כיבוש יריחו , לעומת זאת , מסתיים בקללה , שנועדה להנציח את החורבן המוחלט : "ארור האיש לפני ה' אשר ןקום ובנה את העיר הזאת את ןריח...
אל הספר