בחפירות בית שאן ( תל אל חצן ) נמצאו שרידים ממאה י"א לפה"ס . אולם זיהוים של אלה עם נוכחות פלשתית ממשית עומד בסימן שאלה ? . במאה י"ב לפה"ס ( שכבה ( VI היתה בבית שאן מצודה מצרית . זו נוסדה בימי רעמסס השלישי , כחלק ממערך הביצורים שהקים סמוך למחציתה של מאה זו . מאחזים נוספים שנוסדו על ידו מצויים במגידו , בלכיש , ובכמה אתרים בדרום הארץ . ביישוב מצודה זה נמצאו מקדש , בית מושל , מחסנים ומתקני עזר שונים . נראה כי המקום שימש את האדמיניסטרציה המצרית , ואף אוכלס , בחלקו לפחות , באוכלוסיה מצרית - פקידים , אנשי צבא , אנשי אדמיניסטרציה ואחרים . כך ניתן ללמוד משפע קירמיקה מצרית שנתגלתה במקום , מכמה כתובות הקדשה ששימשו עיטורים ארכיטקטוניים באחדים מהמבנים , ומעל הכל - מכתובות הראווה , אשר המשיכו להיות מוצבות במקום מרכזי בו ? . המצודה חרבה בשרפה אדירה . שפע של גרעיני חיטה ושעורה וכמות רבה של כלי חרס , בהם כלי עבודה , מעידים על כך שהשלפה פרצה בעת שהמקום היה נתון בפעילות שוטפת . לאחר החורבן ננטשה המצודה המצרית . המצרים לא עשו כל ניסיון לשקם את המקום או לבנותו מחדש , כשם שנעשה למשל במגידו . על חורבות המצודה...
אל הספר