בפרקים המתארים את ימיה האחרונים של ממלכת שאול ניכרים אי אחידות ו"קפיצות" בעלילה על מימדיה השונים : בזמן , במרחב ובדמויות . התופעה הבולטת ביותר היא התיאור הבא במקוטע , והגורם לשבירת הרצף הסיפורי . - המחבר מניח את סיפור קורותיו של שאול ושוב עוסק בו , וחוזר חלילה . בפרק כז התמקד המספר בקורותיו של דוד בארץ פלשת - בגת ובצקלג . שני הפסוקים הראשונים של פרק כח עדיין עוסקים בדוד - כיצד הודיעו אביש , כי עתיד הוא לצאת בתוך צבא פלשת להילחם בישראל . אולם כאן מפסיק המספר בתיאור קורות דוד ו"מדלג" ( דילוג בזמן , במקום ובחילופי הדמויות ) אל היערכות המחנות הלוחמים משני צדי עמק יזרעאל ואל סיפור שאול ובעלת האוב . בפרק כט חוזר המספר ( חזרה בזמן , במקום ובחילופי הדמו יות ) אל הדברים שבין אכיש ובין הסרנים , אשר בסיומם נאלץ אכיש להתנצל בפני דוד , ועם זאת - להורות לו לשוב לצקלג . זירת האירועים היא ן ^ פק שבשרון , שם התכנסו צבאות פלשת לפני תנועתם לעמק יזרעאל . בכך מוחזר הקורא מעט לאחור , בזמן ובמקום ( יחסית לפרק כח , שבו כבר סופר על היערכות המחנות זה מול זה בעמק יזרעאל . ( פרק ל ממשיך בשובו של דוד לצקלג ובתיאו...
אל הספר