לאחר שהצליח דוד להימלט מגת בדוחק רב , חזר לשפלת יהודה . פעילותו החלה באזור עדלם ; כאן נצטרפו אליו קרוביו משבט יהודה וכן אנשים מרי נפש , שנתערער מעמדם בחב רה , ודוד היה להם לשר גדוד . תופעת הגדודים הצבאיים , ששימשו מעין "חרב להשכיר" והתערבו בנעשה בסביבתם הקרובה והרחוקה , לא היתה זרה באותה תקופה , הן במזרח הקדום והן בארץ כנען . כישרונותיו הצבאיים של דוד והילתו כמצביא , עוד מזמן היותו מפקד בכיר בצבא שאול , אפשרו לו להפוך את אנשיו לחבר לוחמים נועזים וליחידה צבאית מגובשת . יחידה זו לא שימשה בידיו ככלי להגנה על חייו מפני רדיפות שאול , שכן , כפי שמתברר מכל הכתובים המתארים פרקי זמן אלה , נמנע דוד בכל תקופת פעילותו מלהתנגש חזיתית בצבאו של שאול . הוא נרתע מכך , הן משום נחיתות גדודו בהשוואה לצבאו הגדול , המאורגן והמצויד של שאול , והן מפני שביקש להימנע ממלחמת אחים גלויה , ובמיו חד נמנע מלפגוע בשאול , משיח ה . ' הצורך בהקמת הגדוד הלוחם היה אפוא תולדת דאגתו של דוד לביטחונו ולביטחון משפחתו בעת שהייתו בשפלת יהודה . הוא חשש כנראה , שמא עלולים תושבים מקומיים להתפתות ולפגוע בו ובבני משפחתו או להסגירם ל...
אל הספר