במחקר רווחת הסברה , כי קיים דפוס ספרותי משותף לכמה מסיפורי ההקדשה של מנהיגים , של מלכים , או של נביאים לתפקידם . חוקרים הצביעו על כך , שהסיפורים בדבר מינוים של גדעון ( שופטים ו , יא-יז , ( של משה ( שמות ג , י-יב , ( של שאול ( שמואל א ט , כא ; י , א-ז ) ושל ירמיהו ( ירמיה א , ד-י ) בנויים על פי אותו דגם ספרותי . דגם זה כולל את רכיבי הסיפור הבאים : ו . המינוי לתפקיד ; . 2 דחיית המינוי מצד המועמד ; . 3 העידוד והחיזוק ; . 4 האות , או האותות . אחרים הוסיפו לפני רכיבים אלה גם את רכיבי ההתגלות האלוהית ואת דברי הפתיחה לפני הצהרת המינוי . ? הדמיון שבין הסיפורים השונים על ההקדשה לתפקיד אכן קיים . עם זאת נכון להטעים , כי קיים דמיון יתר בין קבוצות פנימיות , שבתוך הדגם . כך למשל , הקדשתם של משה , גדעון ושאול מגלה דמיון פנימי רב יותר , מאשר הקדשתם של ירמיהו , ישעיהו ויחזקאל . דמיון זה אכן מסתבר , מפני שהראשונים הוקדשו לתפקידם כמנהיגים , שנשלחו להושיע את עמם מיד לוחציהם , ואילו האחרונים הוקדשו כנביאים הנושאים את דבר האל לעמם ? . יש להסתייג גם מקביעות מפליגות בדבר דגם ספרותי מחייב בסיפורי ההקדשה . יי...
אל הספר