התפילה שבפי חנה בנויה ברובה לפי המקצב השירי המקובל במקרא . למקצב זה מבנה של צלעות צלעות ; כל צלע בעלת שלוש נקישות וכל שתי צלעות מקבילות זו לזו ובונות בית אחד . בבתים אחדים זוהי תקבולת נרדפת ובאחרים היא אנטונימית , כלומר : ניגודית ( ד ; ה . ( לעתים בנויים הבתים משלוש צלעות ( ב ; ט ) ויש שצלע בנויה מארבע נקישות ויותר ( נ ) או רק משתיים . החוקרים האוחזים בדעה , כי בית מחייב שתי צלעות וצלע מחייבת שלוש נקישות , הרבו למחוק את היתר ולהוסיף על החסר , כדי לכפות את המקצב הרצוי על הכתוב . לעומתם טוענים אחרים , שהמשורר המקראי הקדום - להבדיל מן היווני - ראה עצמו חופשי לחרוג מהמסגרת המסורתית של המקצב . ואין כאן מקום להרחיב . ? מלותיה ופסוקיה של תפילת חנה התפרשו , אך עדיין לא נמצאו הפתרונים לחידות , שהיא חדה לקורא : מדוע מדובר בשבעה בנים ( ה , ( בעוד שלחנה היו רק שישה ; מדוע מנוקד "וןעל" ( ו ) בו '' ו ההיפוך , כאילו העלה כבר האל מישהו מן השאול ; מדוע נזכר המלך המשיח ( י ) על ידי אשה פשוטה , אמו של תינוק , אשר רק לעת שיבתו ישאלו זקני ישראל ממנו מלך ? על אלה נוספות בעיות רבות אחרות : האומנם שירה זאת , ...
אל הספר