נדרה של חנה כרוך בתפילה , וכך גם במקומות אחרים במקרא ( למשל , נדר יעקב , בראשית כח , כ ; או תפילת יונה , יונה ב , י . ( הקרוב ביותר לנדר שלפנינו הוא נדרו של יעקב : יעקב : אם יהיה אלהים עמדי ... חנה : אם ךאה תךאה בעני אמתף ... יעקב : והןה ה' לי לאלהים ... חנה ' ונתתיו לה' בל ימי חייו ומוךה לא יעלה על ראשו . בשני המקרים המבנה דומה ; הפתיחה היא בלשון "אם , " כלומר : מעין תנאי , שעניינו היענות ה' למתפלל . הסיום עניינו קידוש המ קום או הקדשתו לאלוהים . עם זאת , ייחודה של תפילת חנה בא על ביטויו במלה "אמתף" החוזרת שלוש פעמים , כיאה לתחינת אשה הנתונה במצוקה : "וזכרתני ולא תשכח את אמתף ? . " חנה מבטיחה להקדיש את הילד שייוולד לה . ' האמירה '' ונתתיו לה' כל ימי חייו" היא כללית , אך מן ההמשך ניתן להבין , שהכוונה להיותו משרת במקדש לפני ה' כמו הלויים ( במדבר ג , ט ; ח , טז , יט . ( אלא שהלו יים היו '' נתונים" לעבודת ה' במשכן , מבן חמש ועשרים שנה ומעלה ( במדבר ד , ג , ח , כד-כח ;( ואילו שמואל הוקדש לה' "כל ימי חףו , " בתורת נזיר עולם . אמנם לא נאמר " נזיר '' במפורש בנוסח המסורה של הנדר , אך הדבר משת...
אל הספר