בפסקה זו מובעת תביעה לסלק את הנוכרים מן המקדש ולהעמיד את הלויים במקומם . פתיחתם של הדברים ( בפסוק ו , שהשבעים קראו בו : ואמרת אל [ בית ה ] מרי אל בית ישראל" וגו ( ' היא המשך רצוף לפסוק שלפני כן , שהדובר בו הוא ה' " ) ויאמר אלי ה , ("' והוא הקדמה כללית לכל החוקים שיבואו בהמשכו של חלק זה . בסופו של פסוק ח קראו השבעים , ככל הנראה : "לכן [ במקום : לכם , והצמידו מלה זו לפסוק ט [ : כה אמר אדני הי" וגר . מכל מקום , אף לפי הנוסח שבידינו נחלקת פסקה זו בעיקרה לשניים ( ו-ח , ט-יד , ( לפי שני העניינים הנידונים בה והמכוונים כאחד - להרחקת הנוכרים מזה ולהעמדת הלויים על מקומם מזה * . הנוכרים שהועסקו במקדש היו צאצאי הם של עבדים , שנכבשו במשך הדורות מהעמים הסמוכים לישראל . מעמדות של עבדי מקדשים היו קיימים נם מחוץ לישראל , ודוגמאות לכך ידועות במיוחד ממסופוטאמיה ויוון ואף היו מצויות במסגדים הראשונים של האס לאם . אחת העדויות הראשונות לשעבודם של נוכרים לעבודת המקדש בישראל הוא המסופר על הגבעונים , שהפכו "חטבי עצים ושאבי מים לעךה וק " מןבח ה "' ( יהושע ט , כז . ( שלמה המלך שעבד את כל שרידי העממים הכנעניים ש...
אל הספר