המשל שבפרק זה מספר על נשר שבא אל הלבנון , לקח מצמרת הארז , משם הלך אל ארץ כנען , לקח מזרע הארץ ונתנו על מים רבים . מן הנטיעה צמחה גפן ; אלא שגפן זו "כ ? נה שךשיה " אל נשר אחר , לא זה שנטעה וטיפחה . ? הנביא שואל שאלה רטורית : ) " ה ) תצלח הלוא את שךשיה ינתק ואת פךןה יקוסס וןבש כל טרפי צק ? חה תיבש ... הלא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש" ( ט-י . ( הוא מעלה שאלה מוסרית : הנה הגפן , שחיה וגדלה בזכות הנשר הגדול הראשון , שדאג לכל מחסורה , בגדה בו . הנשר לא יעבור בשתיקה על בגידתה . פתיחת השאלה היא '' תצלח" ( ט , ( ובמחצית השנייה של השאלה ( פסוק י : ( "התצלח " ( במספר כתבי יד עבריים זהו הנוסח גם בפסוק ט . ( תמיהה זו מובנה : אין אפשרות שבגידתה תצליח ; הנשר הגדול יעני שה עונש חמור ( טענה דומה מצויה גם במשל האסופית , בפרק טז ? . ( הואיל ועודנו מצויים בתחום המשל , מתואר גם העונש במונחי המשל : "והלוא את שךקגיה ינתק ואת פתה יקוסס" וגר ( ט . ( אין הנשר צריך להפעיל כוח רב בפעולתו : "ולא בזרע גדולה ובעם ךב למשאות אותה משךשיה '' ( שם . ( אותו רעיון מובע גם בלשון ציורית בפסוק . "הלא לגעת...
אל הספר