בתום הקדמה קצרה בפסוקים א-ב עובר הנביא לתיאור שני מעשים סמליים . במעשה הראשון נצטווה יחזקאל לגלות באופן סמלי מביתו ( ג-טז , ( ובמעשה השני הוא מצווה לאכול ברעש ולשתות ברוגזה ובדאגה ( יז-כ . ( בתום כל מעשה בא בהרחבה הנמשל ( י-טז , יט-כ . ( שני המעשים מסמלים את סופם המר של מלך יהודה ויושבי ירושלים , שיגלו מעל אדמתם . ? במעשה הראשון ( נ-טז ) נצטווה הנביא לצאת מביתו לא מבעד לפתח הבית , אלא דרך מחילה בקיר ביתו . עליו לחתור בקיר ולהוציא מבעד לפתח המוזר את כליו כדרך הנולים ולגלות מביתו . בכך הוא מסמל את הבקעת חומות ירושלים ואת גלות שארית יהודה . * במעשה סמלי זה חוזרת שבע פעמים הלשון "לעיניהם : " "וגלה יומם לעיניהם" ( ג ;( " וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם " ( שם ;( 'ץהוצאת כליף ככלי גולה יומם לעיני הם" ( ד ;( "ואתה תצא בעךב לעיניהם " ( שם ;( " לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו" ( ה ;( " לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך ך 1 כסה" ( ו , ( וגם בתיאור הביצוע , בפסוק ז , חוזרת לשון זו : '' ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ... נשאתי לעיניהם . " השימוש החוזר במלה "לעיניהם" מדגיש , שמטרת המעשים הסמליים ה...
אל הספר