[ א-יא 1 בפרק ט מופיעים בחזון שישה אנ שים וכלי הריסה בידיהם . הם עולים מדרך שער העליון ועומדים על יד מזבח הנחושת " ןאיש אחד ? תוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו" ( ב . ( האיש נצטווה לעבור בעיר ולהת וות "תו על מצחות האנשים הנאנחים והגא נקים על כל התועבות הנעשות בתוכה" ( ד ) - כלומר , להבדיל בין צדיק לרשע . הצו להכות את הרשעים הוא טוטאלי , בלא זיקה לגיל האנשים או למינם : "הכו ... זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ... ומלאו את החצ רות חללים" ( ה-ז . ( כתגובה על המכות נזעק הנביא בתוך חזונו : "ואמר אהה אדני ... המש חית אתה את כל קןארית ישראל בשפכף את חמתף על ירושלים" ( ח . ( על זאת עונה האל : " עון בית ישראל ויהוךה גדול במאד מאד ותמלא הארץ למים והעיר מלאה מטה '' ( הטיית משפט , ולפי השבעים : טומאה ; פסוק ט . ( ? הפרק נחתם במילוי צו האל : "והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר : עשיתי ככל אשר צויתני" ( יא . ( בין הצו ובין מילויו מתואר הרג הרשעים , ולפי החזון החל ההרג רק אחר סימון התו . ? הנבואה על הריגת הרשעים והצלת הצדיקים במעשה התוויית התו מאשרת את דבקות יחזקאל בשיטת הגמול...
אל הספר