[ א-ד ] בסוף קובץ המעשים הסמליים מצווה האל על יחזקאל לקחת חרב חדה , תער גלבים , ולגלח את ראשו וזקנו - אף זהו מעשה סמלי . את השער נצטווה הנביא לחלק לשלושה חלקים . את השליש הראשון עליו לשרוף באש , את השני - להכות בחרב , והשארית חיזרה לרוח . מלשון הצו הראשון : "שלשית באור תבעיר ? תוך העיר כמלאת ימי המצור" ( ב , ( עולה הקשר בין מעשה סמלי זה לבין מערכת סמלי המצור והגולה , שהוצגה מתחי לת פרק ד . שריפת השער בתוך העיר קשורה למעשה המצור על הלבנה , כסמל למצור האויב על ירושלים . שריפת השער נועדה לסמל את נפילת חלק מתושבי ירושלים בזמן כיבוש העיר . המונחים והלשונות , שיחזקאל משתמש בהם , יוצרים המשך עניינים רצוף מן המעשה הסמלי בלבנה ואילך . השווה : "לחקות ץק י יה עיר ?< ת ירועןלים" ( ד , א ) עם : "ונתחה אורנה קיר ברזל בינף ובין העיר" ( ד , ג . ( מן האמור ''-. כמלאת ימי המצור" ( ה , ב ) אפשר להסיק , שמדובר במעשה סמלי הנסמך על קודמיו . וכשם שהמצור הסמלי ושכיבת הנביא על צידי גופו ( ד , ד-ח ) נעשים לעומת העיר החקוקה , כך עובר עתה הנביא למערכת תמונות אחרת , המיוסדת על התמונה הקודמת , ואף בה עושה הנביא מע...
אל הספר