המחשבה על נסיעה לגראץ לא נטשה את שוברט ולו לרגע . מאז השיחה עם ינגר עלה רעיון המסע על דעתו לעתים תכופות . בחודש יוני , בשבתם בקפה "מצודת אייזנשטדט" הראה ינגר לשוברט את מכתבה האחרון של הגברת מרי לאופולדין פכלר . ( Pachler ) שוברט קרא את המכתב ושקע בהרהורים . לבסוף אמר : " ינגר ידידי , איני מבין בדיוק מדוע מבקשת משפחת פכלר לארח אותי בביתה . הרי אני אדם זר , אין ביני לבינם מאומה " . " הרי ידוע לך שחייתי זמן מה בגראץ ואני מכיר את המשפחה " , אמר ינגר . " הם מכירים אותי בזכות היותי פסנתרן . זמן קצר לאחר שעברתי לגור בעיר זו , ידעה הגברת פכלר להגיע אלי , כדי לנגן איתי דואטים . הגברת מרי פכלר היא פסנתרנית נודעת והייתה בקשרי ידידות עם בטהובן . המאסטרו אמר שהוא רואה בה את המבצעת הפרשנית הטובה ביותר של יצירותיו לפסנתר " . " האם היא טובה יותר מאנזלם היטנברנר או מהומל ( Hummel ) ומושלס , ( Moscheles ) הנודעים לתהילה בכל אירופה ? הרי אלה פסנתרנים מהוללים ביותר " , אמר שוברט . " וטענתך כי זרים אתם זה לזה אינה מדויקת . הגברת פכלר מנגנת את יצירותיך ומכירה רבים משיריך . אולי משום כך היא כה רוצה להכירך מק...
אל הספר