בראשית אוקטובר 1825 חזרו שוברט וגאהי לווינה . כבר למחרת בערב הגיע שוברט לבית הקפה " העוגן הירוק . " חברים רבים ציפו לו והשמחה הייתה גדולה . עם כניסתו הריעה כל החבורה לקראתו בשירה , ושווינד הניף את השכמייה השחורה שלו , כפי שנהג לעשות כשהיו מסתובבים בחצות הלילה ורוקדים בכיכר שליד הקתדרלה . בין מקבלי פניו היה גם שובר , שחזר לא מכבר מברסלאו , לאחר שהות של שנתיים בבית הספר למשחק , שבסופה התייאש מניסיונו להיות שחקן . קופלווייזר , שחזר מאיטליה , אף הוא היה בבית הקפה , ולידו יוהנה לוץ , ארוסתו . " מניין ידעתם שאני כאן " ? שאל שוברט . כל העיניים פנו לעבר גאהי . הסבר נוסף היה מיותר . " טרם הרמנו כוס ראשונה לשובו של ידידנו " , קרא מישהו . כל הכוסות הורמו . שובר מיהר להושיט כוס לשוברט והשמחה הייתה רבה . " חשבת שתתחמק מאיתנו " , אמר לכנר . " היינו מחכים לך אפילו עד חצות " , אמר שווינד . " למעשה לא נעדרתי זמן רב , רק שלושה וחצי חודשים " . הכול צחקו . " אם אני נעדר יומיים , אתה ממהר לשאול את אמי היכן אני ומה קרה לי " , אמר שווינד . " ועכשיו נשתוק כולנו , פרנצי רוצה לספר לנו את כל המוצאות אותו " . " א...
אל הספר