שוברט חזר לבית אביו , אך לא שבע שם כל נחת , בשל הרעש וההמולה הבלתי פוסקים וחוסר היכולת למצוא שקט כדי לעבוד . על אף זאת , לא שקטה לרגע רוח היצירה שבקרבו והוא המשיך ליצור . " אני ממש מעריץ אותך " , אמר שווינד לשוברט באחד הימים , כאשר בא לבקר את ידידו . " על מה אתה כל כך מעריץ אותי " ? שאל שוברט . " על יכולתך לחיות במקום רועש כזה . אפשר להשתגע כאן ! אני לא הייתי מסוגל לצייר ציור אחד במקום כזה , ואתה עוד מוצא כוחות נפש לחבר מוזיקה " . " אני מבין שבאת כדי לזרות מלח על פצעי " , אמר שוברט . " אמצא לך מקום מגורים טוב " , אמר שווינד . לפתע נחו עיניו על מכתב שהיה מונח על השולחן . " זה מכתב מהזמרת הנפלאה אנה מילדר ( Milder ) מברלין . היא כתבה שבאה לזמן קצר לווינה וביקשה להיפגש איתי , אך הדבר לא עלה בידה . היא ציינה שהיא שרה את הלחנים שלי והם מוצאים חן בעיני הקהל הברלינאי . היא שלחה לי שיר בשם ' פרפר הלילה' מאת המשורר לייטנר ) Leitner ) כדי שאלחין אותו . נוסף על כך ביקשה שאשלח לה אופרה . שלחתי לה את האופרה ' אלפונסו ואסטרלה . ' עם האופרה שלחתי לה את הגרסה השנייה של שירה של מריאן פון וילמר , 'זוליק...
אל הספר