הדוקטור ברנרד , שבדק את שוברט בבואו לבית אביו ברוסאו , הבחין מיד שהוא חולה מאוד והמליץ לאשפזו בבית חולים . מחלתו , שהחלה בתום שנת , 1822 החמירה , והוא אמנם נשלח לאשפוז . בראשית פברואר חזר לביתו , אף שלא החלים לגמרי . מדי פעם היו לו התקפים , והדבר גרם לו סבל ודכדוך רב . " סבל עשוי לחשל את האדם , אך גם לייאש " , אמר שובר לשווינד . " הדיכאון תוקף אותו לעתים קרובות וגורם לו לחשוש כי לא יבריא לחלוטין . עלינו לבקר אותו ולעודדו כדי שלא יעשה מעשה שאין ממנו חזרה " . השמועה על מחלתו של שוברט עשתה לה כנפיים . רבים מחבריו דאגו מאוד לשלומו ובאו לביקור . ביניהם המשורר יוזף קנר , ( Kenner ) הצייר שווינד , משפחת זונלייטנר — שהוקירה אותו מאוד , האחיות פריליך , ברוכמן , שובר ועוד רבים אחרים . " אני מאשים את שובר במצבו של שוברט " , אמר קנר לידידו לאופולד זונלייטנר כאשר הלכו לבקר את ידידם בבית הוריו . " בקלות דעתו , הוא גרר את שוברט למסבאות ולכל מיני מקומות זולים . לדאבון לבי , השפעתו על שוברט היא רבה " . " אל נא תשכח " , השיב לאופולד , " שהיה זה שובר שדאג לו בימים קשים , נתן לו מחסה בביתו וסייע לו לנטוש ...
אל הספר