באחד מערבי יוני החמים ישבה החבורה בקפה " השבלול" והקשיבה לנגינתו של שוברט . שוברט ישב ליד הפסנתר וניגן להנאת הכול את הלנדלרים שחיבר לאחרונה . אלא שלא היה זה קונצרט רגיל . החברים זימנו עצמם לשעשועים ולשיחת היתולים בצלילים . אל שוברט הצטרף אנזלם ידידו ונטל את תווי המחולות בידו . הוא התיישב ליד הפסנתר והם החלו להשתעשע , כשאנזלם חוזר ומנגן את אותם הלנדלרים , ושוברט יוצר במקום קול שני לאותם מחולות ; למחול אחד הוא מעניק קישוטים מעניינים , ולמחול השני הוא יוצר חיקוי מוצלח . מחול שלישי זוכה לליווי עשיר במודולציות , ומחול רביעי מקבל ליווי דמוי תיפוף וכך הלאה והלאה לקול צחוקם של הנוכחים , אוהבי מוזיקה מושבעים שילדותם עברה עליהם בנגינה . בין הנוכחים בבית הקפה נמצא צייר התפאורות הרמן נפה ( Neefe ) בנו של הפסנתרן המלחין ומנצח החצר מבון כריסטיאן גוטלוב נפה , שהיה מורו של בטהובן בעיר בון . האיש , שזכה לחינוך מוזיקלי מובהק , היה חובב מוזיקה ותמיד שמח להאזין לשוברט מנגן או מאלתר בפסנתר , או לפוגל שר משירי שוברט . הוא פנה אל שוברט והציג את עצמו : " שמי הוא הרמן נפה ואני עובד כצייר תפאורות בתיאטרון אן דר...
אל הספר