במחצית חודש ספטמבר 1819 חזרו שוברט ופוגל לווינה . מאיירהופר , שציפה בקוצר רוח לבוא ידידו , קרן משמחה . שוברט , ברוחו הנוחה , עזר לו להיחלץ מן המלנכוליה שאחזה בו לעתים . עם כניסתו של שוברט לחדר התחבקו שניהם בעוז . למחרת יצא מאיירהופר לעבודתו במשרד הצנזורה ושוברט נשאר בחדר . הוא היה מאושר , הוא חזר אל הפרטיות שכה התגעגע אליה . עתה נמצא לו הזמן " להתנפל" על חמישיית " הטרוטה" שהזמין מר פאומגרטנר , הפטרון המוזיקלי משטייר . כאשר חזר מאיירהופר מעבודתו שמע מעבר לדלת את שיר " הטרוטה" בצלילי פסנתר . מוזר היה הדבר בעיניו . הוא חשב ששיר זה מוצלח וחביב על כולם , ותהה מדוע שוברט חייב לחבר גרסה שנייה . הוא המשיך להקשיב מעבר לדלת . עד מהרה הבין ששוברט מנגן וריאציות לשיר . כאשר נכנס לחדר המשיך שוברט בעבודתו במלוא המרץ . " אני רואה שאתה מחבר וריאציות לשיר 'הטרוטה " , ' אמר . " סילבסטר פאומגרטנר הזמין אצלי חמישיית פסנתר בתנאי מפורש שהיצירה תכלול את ' הטרוטה . ' עכשיו אני עסוק בשכלול הווריאציות לשיר . עוד בהיותי בלינץ כתבתי אותן . אשמח מאוד אם תשב מעט , תקשיב להן ותאמר לי מה דעתך " . שוברט החל לנגן . הוא ...
אל הספר