בבית הקפה " השבלול" הסבו שוברט וחברים אחדים , כוסות יין בידיהם , ושוחחו בשקט . מעט מעט גדלה החבורה . מרגע לרגע גברו הקולות , מלווים פרצי צחוק וצהלה , ולבסוף הגיע גם שפאון ועמו ידיד חדש . שוברט , ששמח לקראת שפאון , הביט בו בעיניים כמו שואלות : ומי זה הבא עמך ? יוזף גאהי , ( Gahy ) בן לווייתו של שפאון , היה פסנתרן שהיטיב לנגן בכינור . לאחר שהציגו שפאון בפני שוברט , אמר גאהי שייחל לפגישה עמו לאחר ששמע את חיבוריו לפסנתר ואף ניגן כמה מהם . השניים לחצו ידיים בלבביות ושוברט שאל ישירות ללא היסוס : " מה מצב הפרימה ויסטה שלך " ? " בקריאה ראשונה אני מנגן טוב למדי ; אם יש בידך תווים , אנגן לפניך מיד " , אמר בלהיטות . "שמעתי שהפסנתר כאן אינו מן הגרועים " . " במקרה מצויה בידי הפתיחה לתזמורת בדו מז'ור שעיבדתי לנגינה בפסנתר בארבע ידיים . האם אתה מוכן לנגן איתי את הדואט " ? שאל שוברט , " האם יש לך ניסיון בנגינת דואטים , או עסקת בליווי כלים אחרים " ? הוסיף ושאל . " אין לי ניסיון בליווי " , אמר יוזף גאהי , " אבל ניגנתי בכינור עם חברים וגם עם פסנתרן שליווה אותי , אך אני מוכן " . לקול תשואות החבורה , שנכלל...
אל הספר