שובר הרבה לבקר בתיאטרון הקרנטנרטור . הוא אהב להאזין לזמרתו של הטנור בריטון הגדול יוהן מיכאל פוגל . לאחר ההופעה נהג שובר הצעיר לבוא אל מאחורי הקלעים ולברך את הזמר . בשיחות הקצרות שנערכו ביניהם למד פוגל להעריך את הבנתו ואת השכלתו המוזיקלית של הצעיר המעריץ . עם הזמן נוצר קשר טוב בין השניים . למרות הפרש הגילים ביניהם , כשלושים שנה , שמחו השניים להיפגש מדי פעם . יחסו של שובר למוזיקה בכלל ולאופרה בפרט , השכלתו והבנתו הרבה בעניינים אלה , קירבו אותם איש לרעהו . מדי פעם , לאחר הופעה בתיאטרון , נהגו לצאת יחדיו ושוחחו על אודות מחזה כלשהו או על אופרה . מיכאל פוגל היה אישיות רבת פנים ואדם משכיל . נוסף למוזיקה התמסר לשירה , לספרות ולפילוסופיה . באחד הלילות , בצאתם מהתיאטרון לאחר הצגת האופרה " איפיגניה בטאוריס" מאת גלוק , אמר שובר לפוגל : " סיפרתי לך שאני מיודד עם מלחין צעיר בשם פרנץ שוברט . הוא בן עשרים וכבר כתב מאות שירים , חמש סימפוניות , וכמה יצירות דרמתיות . ברצוני שתכיר אותו . מכיוון שהתעניינותך בלידר הולכת וגוברת , נראה לי שתמצא עניין רב בשיריו . לא אגזים אם אומר שאפשר לראותו כיורשו או ממשיכו ...
אל הספר