שפאון ביקש לעזור לשוברט ולשחררו מסבלו . יום אחד , כאשר ביקר את שוברט במעונו , מצאו מעיין בעיתון . זה היה בפברואר . 1816 " מה אתה קורא פרנצי ? משהו מעניין במיוחד " ? " אכן כן " , ענה שוברט . " שב ואקרא בפניך . תשפוט בעצמך אם ראוי להתייחס לכתוב בכובד ראש . אנא , הקשב : בית הספר למוזיקה בעיר לייבאך ( Leibach ) מחפש מועמדים למשרת מורה בכיר למוזיקה . על המועמד להיות מאומן בשירה , לנגן בעוגב ובאותה מידה להיטיב לנגן בכינור . עליו גם להכיר את כלי הנשיפה ולהיות מסוגל ללמדם . במסגרת תפקידו יהיה עליו ללמד שלוש שעות מדי יום , מלבד ימי ראשון וחגים . משכורתו תהיה 450 פלורינים בשנה . את שעות הפנאי יוכל להקדיש להוראה פרטית . " איני חושב שיש צורך לקרוא פרטים נוספים " , אמר שוברט . " נראה לי שהמשרה תתאים לי . לעומת המשכורת העלובה בסך שמונים פלורינים שאני מקבל כעוזר הוראה אצל אבי , הרי זה סכום נאה ביותר . נוסף על כך , אם אתקבל לעבודה אוכל לחשוב ברצינות לשאת את תרזה גרוב לאישה . בזמן שיוותר לי , אוכל להתמסר יותר להלחנה . בעבודתי כאן , אני חוזר הביתה רגוז ומוטרד , וזמן רב חולף עד שאני מסוגל להגיע לשקט הנפש...
אל הספר