על קוצר החיים

I [ 1 ] רוב בני האדם , פאולינוס , מלינים על רשעותו של הטבע : על כך שאנו נולדים למשך חיים קצר , על כך שמידת הזמן הקצובה לנו חולפת כה מהר , כה בחטף , עד שלמעט אנשים ספורים , חייהם של השאר נקטעים בעצם ההיערכות לקראתם . ועל מה שנדמה בעיניהם לצרת הכלל נאנחים לא רק האספסוף וההמון הפוחז : רושם זה עורר מחאות גם מפי אנשים נודעים . מכאן אמרתו של גדול הרופאים , " החיים קצרים , ארוכה האומנות . " [ 2 ] מכאן גם טענתו של אריסטו בהתנצחו עם הטבע , טענה שכלל אינה הולמת אדם חכם כמותו , שהטבע העניק לחיות חיים ארוכים עד מאוד , כך שהן עשויות לחיות על פני חמישה או עשרה דורות , ואילו לאדם , שנולד למעשים רבים וגדולים , קבע מסלול חיים קצר הרבה יותר . [ 3 ] לא זמן מועט יש בידינו אלא שאנו מאבדים זמן רב . חיינו ארוכים דיים והם נקצבו לנו ברוחב לב לשם הגשמת הדברים הגדולים ביותר , אם רק נכלכל אותם בתבונה עד תומם . ואולם , כאשר הם נמוגים בגלל בזבזנות ורשלנות , כאשר אין הם מוקדשים ולו לדבר טוב אחד , הרי רק כשקצנו דוחק אנו מבינים שחיינו חלפו מבלי שהבחנו בכך .  אל הספר