פסק דינם של הסופרים העתיקים הוא שבני אדם נוהגים להתייסר מן הרע ולהשתעמם מן הטוב , וכי משני הרגשות האלה נובעות תוצאות זהות ' . מפני שכל אימת שניטל מבני האדם הכורח להילחם , הם נלחמים בגלל שאפתנות , שיש לה עוצמה כה רבה בלבם של בני האדם , שלעולם אין היא נוטשת אותם , ואין זה משנה איזו עמדה הם משיגים . והסיבה היא , כי הטבע ברא את בני האדם באופן שהם יכולים להשתוקק לכל דבר ואינם יכולים להשיג כל דבר ; כך שהיות שהתשוקה תמיד גדולה יותר מן היכולת לרכוש , התוצאה היא חוסר סיפוק ממה שיש להם ומיעוט שביעות הרצון ממנו . מכאן נובע השינוי בפורטונה שלהם , כי הואיל ובני האדם מצד אחד משתוקקים שיהיה להם יותר ומצד שני חוששים לאבד את מה שרכשו , הם באים אפוא לידי עוינות ולידי מלחמה , שממנה נובע חורבנה של ארץ אחת ועלייתה של האחרת . בעניין הזה דנתי , מפני שלפשוטי העם ברומא לא היה די בהבטחת עצמם מפני האצילים באמצעות יצירת הטריבונים , רצון שנכפה עליהם מתוך כורח , כי ברגע שהשיגו את זה הם התחילו מיד להיאבק מתוך שאפתנות ורצו לחלוק עם האצולה את המשרות הציבוריות ואת הרכוש , שהם הדברים שבני האדם מעריכים ביותר . מכך פרצה ה...
אל הספר