החוקים הנוקשים של הממשלה באשר למעורבותם של הזרים - הן הפיננסית והן הגשמית - נעים למן שנות התשעים המאוחרות לשני כיוונים מנוגדים : בצד האחד יש גמישות הולכת וגוברת באשר לאחוזי השליטה והניהול של זרים במסגרת המיזם המשותף ; מהצד האחר , בכל הקשור לחומרי גלם , לחלקי חילוף או לחלקי מוצרים , היחס משתנה דווקא לרעת הזרים . עם השנים עלו המכסות המובטחות ליצרנים המקומיים . ביחס להספקת חומרי הגלם , האחוזים משתנים בין הפרובינציות השונות אך נעים בין 60 % ל 80 ° /» מהחומרים שחייבים להיות מסופקים על ידי ספקים מקומיים . הספקים המקומיים הם כמובן חברות מקומיות בעלות קשרים נכונים במשרדי הפרובינציה . הם נהנים ממונופול בתחומים רבים ומתמיכה מלאה של הממשלה הארצית והממשל המקומי . זכויות המיקוח כאן קטנות , ובכל מקרה נתונות בידי המנהלים המקומיים , שעימם יש לעבוד בשיתוף פעולה מלא . הם מכירים את הצרכים האמיתיים , את הרגישויות ואת המהלכים הנכונים פוליטית . ניתן בהחלט לעבוד עם הספק המקומי כדי להתאים את החומר לצרכים ולסטנדרטים הדרושים במערב מבחינת האיכות , תהליך הבקרה , התאמות מיוחדות , מועדי הספקה ועוד . עם זה , מדובר ...
אל הספר