אנו הולכים ומתקרבים למעמד המיוחל - החתימה על ההסכם . את התקופה הזו ניתן לתאר כשעת בין ערביים - זמן דמדומים מסוכן מבחינתנו ופורה מאוד מבחינת הסינים , עברנו כבר כמעט כל מה שאפשר לעבור במסגרת המסע הסיני , אך כפי שתיארנו בפרקים הקודמים , הכל עוד פתוח ועלול להשתנות באחת בפרק זמן זה . אז מה עלינו לעשות ? הנה כמה דרכים מומלצות להתמודד עם הנוהג הסיני לאיים , לדרוש ולעיתים לנתק את הקשרים . הישראלים יודיעו על תאריך עזיבה וחזרה לארץ - לא כאולטימטום , אלא כתאריך שנקבע לסיום המשא ומתן . אם הסינים מעוניינים בעסקה , הם יחכו אומנם עד הרגע האחרון אך יחתמו . ( צעד זה יש לנקוט רק אם אנו בטוחים כי הגענו לקווים האדומים שלנו ועדיף לחזור בלי עסקה מאשר עם עסקה גרועה ( . בתגובה על הדרישות הנוספות שיעלו הסינים לקראת מועד זה , ניתן תמיד להשתמש בטקטיקה שלהם ולומר : "איננו מוסמכים ; עלינו להתייעץ עם המנהלים בארץ והם יקבלו החלטה " , ואז לשוב ולומר כי המנהלים בארץ החליטו כי הדבר אינו אפשרי . כך נימנע מעימות חזיתי עם הנושאים ונותנים עצמם . יש להיעזר בגורמים הנמצאים מעל הנושאים ונותנים בהיררכיה ובסבך הביורוקרטיה . כדא...
אל הספר