אומנות האיפוק צניעות , שליטה עצמית והדחקת רגשות מגדירים היטב את הנימוס הסיני . חיבוקים ונשיקות אינם מקובלים , אף לא בפגישה עם "חבר ותיק , " ובוודאי לא ה"כאפה" הישראלית הידידותית . אין זה מקובל להביע רגש בפומבי , ומחמאות יש לדחות בנימוס באמצעות משפטים כגון : "מעולם לא נאמרו לי דברים כאלה ; איני ראוי להם" או "יש לי עוד הרבה מה ללמוד . " בכל מקרה אין זה מומלץ , בלשון המעטה , להתרברב בפומבי - לא אישית ולא בשם החברה . הדוגריות הישראלית , שעליה גאוותנו , עלולה להכניס אותנו לצרות בסין . לפני המשא ומתן כדאי "לאפסן" את הישירות והחספוס הישראליים , ולאמץ במקומם איפוק , סבלנות וצניעות . רק עם מטען כזה ניתן לצלוח את המרק החמוץ מתוק הסיני . כללים אלה נכונים בוודאי לרגעים הנעימים , אך הם חלים באותה מידה גם על זמני העימות וההתנגחות עם הסינים . גם ברגעים הקשים ביותר כדאי להימנע מהתקפה ישירה על הסינים או מהטחת איומים ישירים . על האיומים להיות מוסווים היטב , וגם אם מדובר בתביעה צודקת ולגיטימית , יש להציגה בשקט ובנועם . פורמלי או לא פורמלי את היחסים , כפי שכבר אמרנו חזור ואמור , יש לבנות בהדרגה . הסינים ...
אל הספר