עקרונות כלליים הצורך בהסכמה על עקרונות כלליים הינו בעיקרו תרבותי : הרצון להימנע מהפתעות ולהבהיר את מהות היחסים הכוללת שתמנע "איבוד פנים" בהמשך . אך להתעקשות על העקרונות הכלליים בתחילת המשא ומתן יש גם טעמים טקטיים : דרך הדיון על העקרונות , הסינים לומדים את כישורי המשא ומתן של הצד האחר , את מידת עקשנותו ורצינותו , ובעיקר את חולשותיו . העקרונות הכלליים הינם גם מקור בלתי נדלה לטענות ומענות בהמשך המשא ומתן , אם וכאשר הנושאים ונותנים הזרים מפרים את מסגרת ההבנות . הצד הישראלי נאלץ להסכים על העקרונות הכלליים מחוסר ברירה , רק על מנת להיות מואשם מאוחר יותר בהסרתם . בגלל הניסוח המעורפל והפילוסופי של העקרונות הללו , קל מאוד למצוא ניגודים לוגיים בין דבריו ומעשיו של הצד האחר לבין העקרונות הכלליים . כאשר ייחשף ניגוד כזה , יואשמו הישראלים במוסר לקוי ובהפרת אמון , ותינתן להם "הזכות הגדולה" לכפר על מעשיהם הרעים - הם יוכלו לפצות על "עברות" כבדות אלה באמצעות פיצוי גשמי ( רצוי כספי ) במשא ומתן . נהוג להוסיף לעקרונות הכלליים טיעונים היסטוריים המוכיחים כי בעבר נגרם לסינים עוול שיש לתקנו במשא ומתן הנוכחי . לח...
אל הספר