השלטון הריכוזי בסין שולט ביד רמה בתחום הפרט עד לרמה האישית ביותר . הפיקוח מבייג'ין נעשה על ידי נציגים בתוך שכונת המגורים , המדווחים לבכירים מהם על כל משגה או סטייה של האזרחים מהקו המפלגתי . אמרה אנטי מפלגתית של תושב החי אי שם בחבל נידח בדרום המדינה תגיע דרך מערכת הדיווח עד לאחראי המפלגתי במחוז , ומשם תועבר לאחראים בבייג'ין , שיטפלו בבעיה . גם בתחילת האלף השלישי פרטיות וחופש אישי נחשבים למושגים שליליים , בעוד שהלשנה , דיווח והודאה באשמה מטופחים כהתנהגות מוסרית נכונה . השינויים הכלכליים והפיננסיים אינם מעידים בינתיים על מגמה של עצמאות אישית או של המרת ערכים מסורתיים מובהקים , כגון קולקטיביות והיררכיה מובנית , בערכים חדשים הדואגים לרווחת הפרט . החיים בסין מתנהלים במשותף - בעבר בקומונות , וכיום ביחידה המנהלתית , במקום העבודה או בשכונה . האזרח לומד מינקות כי אין לו קיום ממשי בלי הקבוצה , המשפחה או יחידת העבודה . החופש האישי אומנם גדול כיום לאין שיעור מאשר בעבר , אך הוא נותר עדיין תחת הגבולות הברורים שהשלטון מציב . אין חופש ביטוי וחופש התכנסות , ואסורה מתיחת ביקורת על השלטון . העיתונות אינה...
אל הספר