עוד משחר ההיסטוריה הפרידו הסינים באופן מוחלט בין המעגל הפנימי - הסינים , לבין המעגל החיצוני - הזרים . היחס אל הזרים היה ונותר כאל נחותים , וכללי ההתנהגות החלים על היחסים בין הסינים לבין עצמם אינם חלים על היחס לזרים . זרים הבאים לסין מתמודדים עם יחס מתנשא , עוין ממש . זאת השתקפות של נטייה טבועה ומובהקת של הסינים לחשדנות ולשנאה בסיסית כלפי זרים . הקםנופוביה - שנאת הזרים - עברה מדור לדור , משושלת קיסרות אחת לבאה אחריה , כמצוות אנשים מלומדה . בעבר הייתה התרבות הסינית התרבות המפותחת באסיה . "הברברים" החיצוניים היו עולים לרגל אל הקיסר הסיני , שם , בתמורה לכניעה והשתחוות לפניו , היו מקבלים מתנות רבות ואירוח מושלם . בכך הדגימו הסינים את האופן שבו הם רואים את תפקידם בעולם : המדינה המרכזית . ראיית עצמם כמדינה המרכזית אינה מתוחמת להיסטוריה הרחוקה ; כמו אז כך גם כיום הם רואים את עצמם עדיין כמרכז העולם . התרגום המעשי של הנחת המדינה המרכזית אינו הפעלת כוח ושררה , אלא הפגנת עליונות תרבותית . ניתן לראות קו אסטרטגי רציף לאורך אלפי שנות ההיסטוריה ; לא הייתה להם אז ואין להם גם כיום נטייה לכבוש , לעשוק או...
אל הספר