הסינים טוענים לתרבות רציפה בת שבעת אלפים שנים . גם אם הם נוטים להגזים במניין השנים , מדובר עדיין באחת התרבויות העתיקות , המושרשות והדומיננטיות בעולם . תרבות עתיקה וייחודית כל כך לא תשתנה בתוך דור , ומן הסתם אף בהרבה יותר מכך , מה שמשאיר בעינו את ה"סטטום קוו" באשר לפער בין התרבות הסינית לתרבות המערב . בשוני בין התרבויות נבחין בקלות גם בעין בלתי מזוינת . הוא בולט אפילו חזותית , ובתחומים הבסיסיים ביותר של אורחות החיים וצורת החשיבה , החל בהבעות הפנים , תנועות הידיים או המשמעות שהם מייחסים לעצמים ולצבעים השונים , וכלה בדרך שבה הם מפרשים את משמעות החיים . לסינים קשה , למשל , להתרגל לצבעי הכחול לבן המתנוססים על דגל הלאום שלנו , שכן בסין הם מסמלים מוות . כמו כן קשה להם להתרגל לכך שאנו מצביעים על עצמנו ישר במרכז הגוף , בגאווה ובשחצנות , ואומרים "אני , " או מספרים בריש גלי שהבן שלנו הוא "מספר אחת" בכיתה . שיחה יומיומית פשוטה ורגילה יכולה להמחיש בקלות את הפערים התרבותיים ואת אי ההבנות העלולות לנבוע מהם . לעיתים קרובות קורה שאדם סיני אומר "כן" ומתכוון בעצם לומר "לא , " ואם סינית המספרת על בנה הלא ...
אל הספר