מאז עלו הקומוניסטים לשלטון בשנת 1949 ועד לסוף שנות השבעים לא הייתה בסין תרבות עסקית - לא מבחינת המידע ולא מבחינת התכנון הכלכלי . מידע רלוונטי לתכנון עסקי לא היה ידוע ולא נחשב להכרחי לייצור . בשנים אלה , וזאת רק דוגמה אחת מני רבות , לא היה שום קשר בין עלות הייצור למחיר או בין מכסות הייצור לצורך האמיתי - גם המחיר לצרכן וגם מכסות הייצור לא הושפעו מהעלות . בפגישה עם עמית סיני קל לנו לטעות , במיוחד כאשר העומד מולנו לבוש בחליפה מסודרת , מציג כרטיס ביקור עדכני ומכיר את כללי הנימוס המקובלים . אך איש העסקים הסיני יהיה הראשון להודות כי לו ולעמיתיו חסרים מן הסתם רבים מן המושגים הבסיסיים בכלכלה ובמסחר . " הדרך אל העושר" החלה בסין רק בתום מהפכת התרבות , כאשר הסתיים המאבק האלים והחלה תקופה חדשה - תקופת הרפורמות . רפורמות אלה , שנודעו כארבע המודרניזציות , התרחשו בארבעה תחומים - חקלאות , תעשייה , מדע וטכנולוגיה , וצבא - והזניקו את סין הרחק מימיה החשוכים של מהפכת התרבות היישר אל העולם המתקדם של סוף המאה העשרים . בסוף שנת 1978 עלה מנהיג חדש למרכז הבימה הפוליטית - דאנג שיאו פינג . מלבד היותו מנהיג רפורמט...
אל הספר