מבוא

התנסויות היסטוריות ותרבותיות הן ביסודו של דבר תופעות מורכבות , החוצות גבולות מדיניים . לכן , גם אם הפרקטיקה המודרניסטית במערב היתה ועודנה מבוססת על תיחום וטיהור של תחומי הידע השונים ועל בידוד התרבות והאסתטיקה מן התחום החומרי ( לאטור , ( Latour 1993 ; 2005 דומה כי מן הראוי לאחד אותם מחדש . זוהי משימה מורכבת למדי , כיוון שעיקר הפרקטיקות האימפריאליות , לפחות מאז שלהי המאה ה , 18 היו מיועדות לזכות בשליטה ולחזק את ההגמוניה באזורים מרוחקים על ידי הפרדת 1 התחומים השונים של הידע ושל התרבות לשדות נפרדים כביכול . דיפש צ'קרברטי ( Chakrabarty 2002 , 28-29 ) כבר עמד על האירוניה של הפרשנות המודרניסטית של המודרניות , פרשנות ש"גורמת לנו ללמוד בעזרת הקטגוריות הטהורות ביותר את כל מה שהוא בהכרח בלתי טהור והיברידי , ולהתייחס לתרגומים שהם בהכרח חסרים כאילו חסרונם אינו אלא בגידה כואבת בהיסטוריה . " בפרק זה אנסה לחדור מבעד לקריאה המודרניסטית , המטהרת את תרבות המהפכה והמדינה הבתר מהפכנית באיראן ומגדירה אותה "אסלאמית" או "פונדמנטליסטית . " כפי שאדגים , תרבות זו לא היתה בבחינת הפניית עורף לחילוניות המערבית ולש...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד