ה : "חג לה' מחר , " למרות ששם נאמר "חג , " ביחיד , ובנחום נאמר "חגיך" ברבים ; והפרשנים הטוענים שהכוונה לחגי ישראל הקבועים מנמקים את טענתם בכך שבהשפעת עבודת האלילים שחדרה ליהודה עם הכיבוש האשורי חדלו לחגוג את שלושת הרגלים , חגי העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים שביהודה . נראה לנו שהצמדת הציווי "שלמי נךריך " לחגיגות מחזקת את הדעה הראשונה , שכן תשלום הנדרים קשור באירועים חד פעמיים . כי לא יוסיף ע 1 ד לץבר בך בל ? על כלה נכךת . אפשר להשוות לכתוב זה את דברי ישעיהו השני : "עורי עורי לבשי ץזך ציון ... כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא" ( נב , א , ( אלא שבנבואת ישעיהו בא הצירוף "ערל ןטמא" על מקום "בליעל . " אשר ל"בליעל , " ראה פירושנו ל א , יא . ? "כלה , " בגוף שלישי יחיד , בא כאן בה " א ולא בוי " ו , כדרך לשון השירה הקדומה במקרא , וכמו "עירה , " "סותה " ( בראשית מט , יא . ( יש מפרשים המנקדים את המלה , בעקבות תרגום השבעים , "כלה , " כלומר הפועל כל"ה בגוף שלישי עבר , וכך הם יוצרים הקבלה בינה לבין " נכךת . " חיזוק לניקוד זה יש למצוא בקיומם של שני הפעלים ( כל"ה / כר " ת ) בתקבולת נרדפת במקומות אחדים...
אל הספר