בספר מלכים נזכר , כאמור , נביא בשם יונה בן אמתי ( מלכים ב יד , כה ) שניבא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל 750 / 49-790 ) לפה"ס . ( אך כתיבתו של ספר יונה אינה מיוחסת לנביא זה , שהזכרת שמו בספר מלכים שימשה עילה לתלות בו את הסיפור . ספר יונה מספר עליו , ולפיכך אפשר להניח שהתחבר לאחר ימיו של ירבעם בן יואש . לשונו של הספר מעידה , כאמור , על כך שהוא חובר בימי בית שני ( וראה לעיל . ( לחיזוקה של הנחה זו נוכל להביא שיקולים נוספים : . 1 שימוש בספרות המקרא ( ראה לעיל בסעיף ה . 2 . ( הסיפור נתחבר אחרי חורבנה של נינוה בירת אשור 2 ) ו 6 לפה"ס , ( שכן המחבר מתייחס אליה בלשון עבר . "ודתה עיר גדולה לאלהים " ( ג , ג . ( זאת ועוד : מלכה אינו מכונה מלך אשור , אלא "מלך נינוה " ( ג , ו , ( כינוי שאינו נזכר כלל בכתובות אשוריות או בבליות . . 3 לקחו של הספר- ההנחה שנבואת פורענות אינה חייבת להתגשם - שונה מן המקובל בספר דברים ומתפיסת ספר ירמיה . ? נראה שספר יונה נכתב , לא יאוחר מן המאה הג ' לפה " ס . בספרים החיצונים מופיעות התייחסויות אליו ( חשמונאים ג ו , ח ; טוביה יד , ד , ( ובן סירא מזכיר שנים עשר נביאים בשם כלל...
אל הספר