בהתאם לתפיסתו של מחבר ספר מלכים קודם לכל אירוע היסטורי דבר ה' בפי נביאו . כך מתבארת הרחבת הגבולות "מלבוא חמת עד ןם הערבה" ( מלכים ב , יד , כה ) בימי ירבעם השני ( בן יואש ) כהגשמת דבר ה ' בפי נביאו יונה בן אמתי : "כךבר ה ' אלה י ישראל ^ שר ךבר ב 7 > עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר " ( שם . ( הנמקת החסד האלוהי שעליו ניבא יונה היא רחמי ה ' על עמו ורצונו למנוע את כליונו : "כי ראה ה' את ץני ישךאל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל . ולא ךבר ה ' למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ןךבעם בן יואש" ( שם , פסוקים כו-כז ? . ( יונה בן אמתי מגת החפר ( עיר בנחלת זבולון , וראה יהושע יט , יג ) אינו נזכר עוד , ודומה שמחבר ספר יונה בחר בו כגיבור לספרו הן משום שבייחוס הדברים לנביא הנזכר בתולדות עם ישראל הוא משווה מימד אותנטי לספרו , הן משום שהמעשה המתואר בספר מלכים עניינו חסדו ורחמיו של ה ' על מעשיו - נושא מרכזי בספר יונה ( וראה להלן על מגמת הספר . (
אל הספר