בעיות חיבורו ועריכתו של ספר עמוס

בעניין זה קיימות שלוש גישות עיקריות : . 1 הספר נתגבש בכתב עוד בחייו של עמוס , אם על ידי עמוס עצמו ואם על ידי תלמידיו . את הגישה הזו במחקר החדש ייצג קויפמן , אך יש לה תומכים נוספים . היא אינה גורסת כמעט כליל עריכה מאוחרת של נבואות עמוס ; . 2 הספר התגבש בכתב רק בימי בית שני . עד אז נמסרו נבואות עמוס , וכן הסיפור עליו , במסורת שבעל פה , שעברה מטבעה גלגולים ושינויים . גישה זו מיוצגת בעיקר על ידי האסכולה הסקנדינאווית , המכונה . Oral Tradition האסכולה הזאת אינה רואה טעם במחקר ההיסטורי פילולוגי , המתיימר לשחזר את חיבור הספר למן הנבואות המקוריות של עמוס ועד לעיצובו הסופי , שהרי נבואותיו המקוריות לא נשתמרו בכתב , לפי השקפתה ; . 3 הספר עבר שלבים שונים בתהליך חיבורו עד לגיבושו הסופי ; אחרי השלבים הללו אפשר לעקוב באמצעות שימוש בבחנים היסטוריים וספרותיים . זוהי הגישה הרווחת , המיוצגת בעיקר על ידי רובינזון והורסט , ועל פיה נבחנת כל נבואה כשלעצמה באמות מידה היסטוריות וספרותיות , שעוצבו במשך עשרות שנים במחקר הביקורתי של המקרא , מתוך מגמה להגדיר את גבולותיה ולאתר את סוגה הספרותי ואת המאחז ההיסטורי שלה ...  אל הספר