מרבית נבואותיו של עמוס כתובות בלשון פיוטית ויש בהן מקצב תקבולתי לסוגיו השונים . אחדות מהן הן נבואות העשויות כמה בתים ; אלה מצטרפים למחרוזת אחת . כאלה הן הנבואות על הגויים ( א , ג-ב , ו ;( המשלים הרטוריים ( ג , ג-ח ;( הפורענויות הקשורות בהפרת הברית ( ד , ה-יב ;( המראות על ז , א-ט ; ח , א-ג ) על אלה יש להוסיף את הדוקסולוגיות ( ההימנונים בשבח גדולתו של ה' ביקום ) המופיעות שלא כחטיבה אחת ( ד , יג ; ה , ח ; ט , ה-ו , ( שרבים מן החוקרים מפקפקים בדבר שייכותן לעמוס . בכל אלה מופיעים ביטויים חוזרים בתחילת הבתים ובסופם ( וראה בפירושים שלהלן ? . ( בנבואות אחרות של עמוס , ובעיקר בתוכחותיו , שהרטוריקה הפולמוסית ממלאת בהן תפקיד מרכזי , משולבים משפטים פרוזאיים , אם כחריגה מן הדפוסים הפיוטיים לצורך פיתוח והרחבה של הנושא , ואם בהשלמתו . לעיתים הם מתפרשים כמלאכת העורך , כגון ב , ט-יב ; ג , אנ -1ב ; ה , ג , יב-יג ; כה-כו . גם הסיפור הביוגראפי על הסכסוך בין עמוס ואמציה כהן בית אל בעקבות נבואתו על מות ( בית ) ירבעם בחרב נמסר לנו ברובו בלשון פרוזאית ( ז , י-יז ) והוא מפריד בין המראה השלישי לרביעי , המהווים ...
אל הספר