על פי הכותרת של ספרו ניבא עמוס באותם ימים שבהם ניבא הושע ( על פי הכותרת לספרו , ( אלא שהושע המשיך לנבא אף אחרי זמנו של עמוס , שכן בכותרת ספר הושע נמנים , אחרי rrna מלך יהודה , אף שני מלכי יהודה אחרים ( יותם ואחז ) שאינם נזכרים בכותרת ספר עמוס . אך בהסתמך על חישובים כרונולוגיים , מקראיים וחוץ מקראיים , כפי שנראה להלן , קדם עמוס להושע . לכן יש לראות בעמוס את ראשון נביאי הכתב בישראל . יתכן שהיו כתבי נביאים אחרים שקדמו לו ( על פי האזכורים בספרות ההיסטוריוגראפיה המאוחרת , כגון "מךךש הנביא עדו , " דברי הימים ב יג , כב , או "דברי יהוא בן חנני , " שם , כ , לד , ( אך אלה לא השתמרו בקובץ הנבואה שבמקרא . ? כראשון נביאי הכתב מציין עמוס את התמורה שחלה בנבואה הישראלית . תמורה זו לא היתה רק טכנית וכרוכה במעבר ממסורת שבעל פה לספרות כתובה , אלא גם מהותית . בעוד שעל הנביאים שקדמו לו , כגון אליהו ואלישע , נשתמרו בכתב ( בספרות ההיסטוריוגראפית המקראית ) אגדות וסיפורים ולא נותרו אלא מעט דברים שניבאו , היפוכו של דבר בעמוס : לגביו מוצאים אנו רק מעט פרטים עליו ועל חייו , והרבה דברים שניבא . היפוך זה משקף את שי...
אל הספר