[ א ] כדבר אפרים רתת . "רתת" היא מלה יחידאית במקרא , ועליה אומר הראב " ע : " מדיבורו היו יריאים הגוים , ואין למלה רתת חבר רק בארמית . " תרגום יונתן גורס כאן " רתיתא , " וכך מתרגם גם אונקלוס את "יאחזמו ךעד" ( שמות טו , טו : ( "שאחזתם רתיתא , " ובנבואת ירמיהו ( מט , כד ) מצאנו "ורטט . " המלה נמצאה גם בכתבים שבמערות קומראן . רד"ק מעיר : "קודם שחטא ... והיה רם וגדול בשבטי ישראל , " ... ודבר זה מעיד על מעמדו הבכיר של אפרים ( וראה ירמיה לא , ח . "ואפרים בכרי הוא . ( " הצלעית הבאה אכן משלימה אפיון זה . נשא הוא בישראל . היה לנשיא בישראל . גזניוס מעיר ש '' נשא " בא בדרך כלל עם מושא , ואמנם רד"ק מציע להבינו כמקרא קצר , כגון : " נשא ראשו . " ביטוי זה מקביל nasu resrt האכדי . יש מפרשים המציעים לראות ב " נשא" מקרא קצר משל "נשא ק 1 ל , " 1 שהוא נרדף ל"כךבר " שבצלעית הראשונה . גירסה שונה לגמרי היתה לנגד עיני בעלי תרגום השבעים , הגורסים "תוךתי"במקום "ךתת , " כנראה שיכול אותיות של "תרת . " ו » אשמ בבעל וימת . מכיון שאשם בבעל , נחשב הוא כמת ( ראב"ע , רד"ק וכן כמה מן המפרשים החדשים . ( סגל סבור שאולי הכו...
אל הספר