הפרק נחלק לשני חלקים עיקריים : פסוקים א-ז ; פסוקים ח-טו . פסוקים א-ב הם הקדמה לפסוקים ג-ז . אמנם אין לפסול את הדעה שגם פרק ו שייך לאותה חטיבת נבואות שאליה משתייכים פסוקים ח-טו בפרק ה . וולף אף ממשיך את החטיבה הזאת וכולל בה את פרק ז ; לדעתו נאמרה חטיבת נבואות זו בראשית התקופה שבה ניבא הושע , בימי ירבעם השני . מצד התוכן מגנה הנביא בחטיבת נבואות זו את מנהיגי העם , הכהנים ובית המלוכה על שחיתותם המוסרית , המתמקדת במרכזי הפולחן שבמצפה ובחבור , ועל החלאים ( מלשון חולי ) המדיניים שבהם הם משקיעים את העם , חלאים הקשורים ביחסים עם אשור . אךאין בידינו לקבוע זמן מדויק לנבואה , כי עניין היחסים עם אשור הטריד את העם בתקופות שונות , ואין כאן סימני היכר בולטים הממקדים את הנבואה לפרק זמן מוגדר . ? גם בפרק זה יש כמה קשיים לשוניים , שמקורם כנראה בניב הצפוני שבו נכתבה , ניב השונה מן היהודאי . לדעת אחדים מן המפרשים מתנהל כאן דו שיח בין הנביא לקהל שומעיו , המשסעים אותו לפרקים ; הוא עונה להם באורח ספונטאני , ולכן לא תמיד ברור ההקשר הלשוני . ? ענייניהם של שני חלקי הפרק הם : ( א-ז ) המנהיגים אשמים בזנות הפולחני...
אל הספר