התייחסויות ליהודה מופיעות בשני חלקי הספר , וכן בכתובת שבה מתוארכת כאמור נבואת הושע על פי שמות מלכי יהודה שבימיהם ניבא ( ורק בסופה נזכר ירבעם בן יואש מלך ישראל ; א , א , וראה לעיל . ( שתי התייחסויות ליהודה מופיעות בחלקו הראשון של ספר הושע ( א , ז ; ב , ב . ( הראשונה שבהן מציבה את בית יהודה , שאותו ירחם ה , ' כנגד בית ישראל , שאותו לא יוסיף ה' עוד לרחם ( פסוק ו . ( מגמתה הפרו יהודאית בולטת , אך על פי ההקשר אפשר להתרשם שהפסוק כולו הוא תוספת משנית , בהיותו שובר את רצף הנבואה הקשורה בסיפור לידתה של "לא ךחמה . " ההתייחסות השנייה קבועה בנבואת נחמה , שהפרספקטיבה של שיבה מן הגלות משתקפת בה : "ונקבצו בני ןהוךה ובני ישראל en : ןעלו מן הארץ " ( ב , א-ב . ( יהודה נזכר כאן אמנם לא כניגוד לישראל אלא בהשלמתו , אך המגמה הכללית , וכמוה השימוש ב"בני יהודה " ( בית יהודה ) לעומת "בני ישראל" ( בית ישראל , ( משקפים רובד יהודאי מאוחר . לכך יש לצרף את ההתייחסות בהושע ג , ה , שאף שאינה מזכירה את יהודה אלא את "ךןד מלכם , " הריהי מרמזת על עורך יהודאי מאוחר . ההתייחסויות ליהודה בחלק השני של ספר הושע מרובות יותר ( ...
אל הספר