הצירוף של שנים עשר נביאים בקובץ אחד , שלפחות אחד מהם ( ספר יונה ) חורג באופיו מכל השאר , ספק אם הוא יכול להיחשב כמקרי , במיוחד אם נביא בחשבון את משמעותו האידיאית טיפולוגית של המספר שנים עשר במקרא . די אם נזכיר את שנים עשר בני יעקב ( בראשית לה , כב , ( שמהם נוצרו על פי המסורת שנים עשר שבטי ישראל ( שם מט , כח , ( ואת רשימת שנים עשר הנשיאים בני ישמעאל ( שם כה , יג-טז , ( ובמיוחד את הברית שכרת משה בין ה ' לשנים עשר שבטי ישראל ( שמות כד , ד-ח , ( כדי להסיק מכך שעניין לנו כאן בדגם אידאי טיפולוגי שחוקרים שונים קישרו אותו עם מוסד האמפיקטיוניה ביוון הקדומה ( ברית הקודש של תריסר ערי מדינה . ( יש חוקרים הסבורים , שעל פי הדגם הזה צירף מחברו של ספר שופטים את שרשרת המסורות על השופטים לחיבור אחד ובו רצף ליניארי של שנים עשר שופטים , אף כי שם לא נזכר במפורש המספר שנים עשר . סברה זו , אף יותר מן הדוגמאות האחרות שהבאנו לעיל , עשויה לקרב אותנו להבנת טעמו של עורך תרי עשר בבואו לקבץ בספר אחד שרשרת של שנים עשר נביאים שונים במוצאם ובזמנם , למן ראשית תקופתם של "נביאי הכתב " ועד לסיומה . ? זאת ועוד : כשם שעשה ...
אל הספר