במלכים ב כנ , טז-יח מסופר על יאשיהו מלך יהודה המקיים את דבר ה . ' כאשר רואים את תיאור מעשי יאשיהו בבית אל כקטע הסיום של פרקנו , מניעים למסקנה המפתיעה במק צת , שיותר משהמספר בא ללמד , שיאשיהו פעל מתוך נאמנות לנבואה קדומה , הריהו בא להראות כיצד נתגשם במלואו דבר ה' לירבעם . נקודת הראות אינה מלכותית חצרנית ( כלומר : פוליטית ) או כוהנית מקדשית ( כלומר : פולחנית , ( אלא נבואית מובהקת ( כלומר : תיאולו גית , ( שהרי יאשיהו אינו מתואר כמודרך על ידי דבר ה , ' אלא כמגשימו בבלי דעת . כשראה באקראי את הקברים בהר בית אל , ציווה להשתמש בעצמות הטמונות בהם כדי לטמא את המזבח ; ורק כשנשא את עיניו ונתקל בציון הבולט שעל קברו של איש האלוהים , נודע לו מפי אנשי העיר מי נטמן כאן ומה אמר . השתלשלות עניינים זו נהירה יותר בנוסח השלם יותר של מלכים ב כג , טז , כפי שהוא משתקף בעדי הנוסח היווניים : ... " כךבר ה' אשי קיא איש האלהים [ בעמד ירבעם בחג על המזבח . ויפן וישא את עיניו על קבר איש האלהים ] א > זר קרא את הךברים הא ? ' ה . " ההנחה , שבנוסח המסורה נשמטו המלים המוקפות בסוגריים מרובעים מחמת "שוויון הסיומות" ( ביו...
אל הספר