קדרת הנאומים , המלווה את חגיגות חנוכת המקדש , מסתיימת בברכה של המלך שלמה כנגד כל קהל ישראל . בניגוד לנאומים הקודמים , שבמרכזם עמד בית המקדש , הרי בברכה זו , החותמת את הסדרה , אין בית המקדש או פולחנו נזכרים במפורש . כמה ביטויים , המשולבים בברכה זו , רומזים אמנם בעקיפין על מאורע בניית הבית . כך , למשל , פותח שלמה ומברך את ה '' : ' ברוך ה' אקגר נתן מנוחה לעמו יע \ ךאל" ( נו . ( אפשר שה"מנוחה" שבנאום זה רומזת למצב המתואר בדברים יב , ה-יד , שם מבואר , כי בטרם באו ישראל '' אל הזנוחה > 1 ? הנסלה '' ( שם שם , ט ) היו רשאים להקריב קורבנות במקומות שונים ; אולם שם נתבאר גם , כי כאשר יניח ה' להם מאויביהם , יבחר ה' מקום מיוחד לשכן שמו שם , ולמקום זה יובאו כל הקורבנות , התרומות והמעשרות . אפשר ששלמה רומז בברכתו , כי עתה התגשם שלב צפוי זה ? . דברי שלמה בברכה זו מכוונים רובם כנגד קהל ישראל וקצתם כלפי עצמו . נאום ברכה זה דומה מעט לנאומי הפרדה שבפרקי החתימה של ספר יהושע . כך , למשל , מסכמים שני המנהיגים , כי הבטחות ה' התקיימו , '' ולא נפל דבר אוחד '' מכל דבריו הטובים ( השווה פסוק נו ליהושע כא , מג ; כג ...
אל הספר