עשייתם של כלי הזהב יוחסה בכתוב לשלמה עצמו ; כלים אלה , שהועמדו בהיכל , היו זהים במהותם , אם כי לא במספרם ובפרטי עיצובם , לכלי הזהב שעמדו במשכן . כמוהם נמצאו , ככל הנראה , גם במקדשים ישראליים אחרים , שהיו קיימים לפני בניית בית המקדש בירוש לים . ? מזבח הזהב המוזכר בפסוק מח , הוא בודאי מזבח לקטורת , כמו זה שהיה במשכן . שולחן ללחם פנים היה גם במשכן , ויש עדות לכך , שלחם פנים היה נהוג נם במקדש נב ( שמואל א כא , ד ואילך , ( ומן הסתם היה שם נם שולחן להצגת הלחם לפני ה ? . ' אשר למנורות , לפי האמור בפרשתנו היה מספרן עשר : "חמש מימיו לחמש מקזמאול ל 9 ני הך ביר" ( מט . ( במשכן עמדה מנורה אחת בעלת שבעה קנים . גם בשילה היה "נר אלהים , '' שבער משך הלילה עד שכבה בבוקר ( שמואל א ג , ג . ( כמו במשכן ובשאר המקדשים בישראל אף במקדש שלמה היו הכלים האלה כלי הפולחן העיקריים , שבהם ביצעו הכוהנים את תפקידיהם היומיומיים כמשרתי ה ? . ' לצד הכלים האלה היו כלים משניים , ששימשו באביזרי לוואי בקיום הפולחן . הכלים הרשומים בפסוקים מט י - ( נ מתחלקים בין שלושת הרהיטים . ה 9 לח , הנרות והמלקחים היו שיי כים למנורות (...
אל הספר