בפרק ג הובאו שני עניינים עיקריים : חלום שלמה בגבעון ( ה-טו ) ומשפט שלמה ( טז-כח . ( לשתי החטיבות הללו הקדים מחבר ספר מלכים ארבעה פסוקים ( א-ד . ( פסוקים אלה ערוכים בסידור אסוציאטיבי . לפי עקרון ערי כה זה , נקשרים עניינים שונים בביטויים משותפים : פסוק א מהווה אמנם מעין חתימה לתהליך התבססותו של שלמה , ומבחינת העניין הוא שייך יותר לפרק ב ; אולם ההיגד : '' עד כלתו לבנות את ביתו לאות בית ה '" יוצר לולאת קישור לפסוק ב , שבו נאמר : "כי לא נגנה בית לשם ה . '" ועוד נאמר בפסוק ב : "רק הץם מזבחים בבמות , " ולכך מתקשר פסוק ג : '' רק בבמות הוא n 3 t » p ומקטיר . '' פסוק ד נקשר לשני קודמיו בהיגד : "וילך ה 3 ולך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה . " קאסוטו הוכיח , כי קישור אסוציאטיבי איננו בהכרח קשר ענייני ; אדרבה , פעמים רבות נוצר קישור אסוציאטיבי בין עניינים סמוכים אך נפרדים . בהתאם לכלל זה יש לומר , שפסוק א שייך , כאמור , מבחינת עניינו לתיאור ההתבססות של שלמה . פסוקים ב-ג משמשים נוסחת פתיחה למלכות שלמה ( ראה להלן , ( ואילו פסוק ד הוא פתיחה לעניין חדש - מסעו של שלמה לגבעון וחלומו ; ואין בין עניינים...
אל הספר