ליד גורן האורנה ( פסוק יז - כתיב ) או האלונה היבוסי נעצרה , כאמור , מגפת הלבר . לכך היתה ודאי משמעות פולחנית ואולי אפילו רליגיוזית מיוחדת . משמעות זו צוינה ודאי במסירה שהיתה לפני מחבר ספר שמואל , והוא שילב אותה בספרו כסיפור מאורע בפני עצמו . ? הגורן שימשה קודם כל כמקום לדישת התבואה , ומשום הטורח שבזרייה יש שהיו הגרנות מחוץ לעיר ( רות ג , ג . ( אולם גורן אךן ^ ה היתה כנראה בתוך העיר , ועל כל פנים בחלק אינטגראלי שלה , כפי שמשתמע מהכתובים בסיפור המעשה . הרי הכוונה היא להדגיש , כי בגורן acer שבירושלים נעצרה המגפה . שם , על יד הגורן , ניצלה ירושלים מחמת הדבר . לא גורן שמחוץ לעיר , שהרי נאמר , כי המלאך שלח את ידו על ירושלים לשחתה ; וכשפקד עליו ה' על יד הגורן : "עתה ל 7 לף ילף , " בודאי היה מתכליתה של פקודה זו לשמור או להגן על ירושלים גופה , ולא על גורן או על יישוב שבקרבת העיר . אחנה ובני ביתו גרו ודאי בתחום כלשהו בתוך העיר , ואפשר אפילו שהיה זה תחום יבוסי מיוחד . במקרא נזכרות גרנות שהיו בתוך העיר או ליד שער העיר ( למשל , ירמיה טו , ז , ( וגם באוגריתית מצוי הביטוי : "גרן באף ת'ע'ר" - גורן לפנ...
אל הספר